חלוקת הכוחות בשדה הקרב מפקידה את החזית השנייה בידי אחיו של המצביא, לקראת ההתמודדות מול צבא האויב. שאר הצבא, אֵת יֶתֶר הָעָם, נמסר לפיקודו של האח, והם יוצאים ונערכים להילחם, כפי שמשתמע מהמילה וַיַּעַרְכוּ, לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן [ביאור שטיינזלץ].
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לשם המפקד, המופיע כאן בצורה אַבְשַׁי ולא בשמו המוכר יותר "אבישי". שינוי זה אינו מקרי, אלא נובע ממגמתו הכללית של ספר דברי הימים, שנכתב כדי לפאר את כבודו של דוד המלך. אמו של אבישי הייתה צרויה, אחותו של דוד, ולפיכך ישי, אביו של דוד, היה למעשה סבו. קריאת שמו "אבישי" עלולה להישמע כהצהרה של שוויון מעמד לדוד, כאומר "גם אני חשוב כדוד, כי אבי הוא ישי". כדי שלא לפגוע בכבודו של המלך, השמיט הכתוב את האות יו"ד לאורך הספר וקרא לו "אבשי", בניגוד לספר שמואל שבו הוא נקרא לרוב "אבישי" [רש"י].