שושלת אליעזר, מענף בני משה, מתאפיינת בניגוד בולט: בעוד שלאב המשפחה היה בן אחד בלבד, צאצאיו של בן זה שגשגו והתעצמו. אף על פי שנאמר וְלֹא הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים מלבד רחביה, במקום אחר בספר דברי הימים מוזכר אדם בשם ישעיה כבנו של אליעזר. יישוב לכך הוא שישעיה היה למעשה בנו של רחביה, ונחשב כבנו של אליעזר בהיותו נכדו [מלבי"ם].
באשר לביטוי רָבוּ לְמָעְלָה, הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהכוונה לריבוי כמותי. בני רחביה התרבו מאוד, הרבה מעבר לשיעור הילודה הרגיל והמקובל [מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. לצד זאת, יש המפרשים את הביטוי לא רק כריבוי מספרי, אלא גם כביטוי של גדולה, התנשאות ומעמד. בני משפחה זו הגיעו למדרגה רמה, ובהמשך מונו צאצאיהם לאחראים על אוצרות הקודש העצומים של בית המקדש, תפקיד של אמון שהוטל אך ורק על אנשים גדולי מעלה [מלבי"ם].