שושלת משפחת לעדן מונה שלושה מנהיגים מרכזיים. הכתוב מפרט את בְּנֵי לַעְדָּן, כאשר הָרֹאשׁ – כלומר הבכור והמנהיג – הוא יְחִיאֵל, ואליו מצטרפים וְזֵתָם וְיוֹאֵל, ובסך הכל שְׁלֹשָׁה מנהיגים [ביאור שטיינזלץ, רד"ק]. מבחינת שושלת היוחסין, לעדן הוא למעשה לבני, בנו הבכור של גרשון, ויחיאל הוא בנו הבכור המזוהה גם בשם "יחת" שהוזכר קודם לכן [רד"ק].
הצגת זתם ויואל בפסוק זה כאחיו של יחיאל (שכן כולם מנויים כבני לעדן) מעוררת קושי, משום שבמקום אחר בספר דברי הימים (כו, כב) הם מוזכרים כבניו של יחיאל. כדי ליישב סתירה זו, מציע הרד"ק כמה אפשרויות: ייתכן שהכתוב כולל בנים ונכדים יחד באותה רשימה, תופעה המוכרת במקרא. לחלופין, אפשר שיחיאל קרא לבניו על שם אחיו. הסבר נוסף הוא שחסרה האות וי"ו בפסוק המאוחר, וכוונתו המקורית הייתה לציין את בני יחיאל "וְזתם אחיו", כלומר שהם פעלו יחד, ולא שזתם היה בנו.