מותו של אלעזר ללא בנים זכרים מציב אתגר בשושלת המשפחתית ובחלוקת התפקידים של משפחות הלוויים. הפתרון למצב זה נמצא בתוך התא המשפחתי המורחב, מה שמאפשר את שימור המשפחה והשלמת המבנה הארגוני.
הביטוי וַיִּשָּׂאוּם משמעו שבני קיש נשאו את בנות אלעזר לנשים. המילה אֲחֵיהֶם אינה מתייחסת לאחים ביולוגיים, אלא לקרובי משפחתם [מצודת דוד, רלב"ג]. נישואים פנימיים אלו בין בני ובנות האחים נועדו להבטיח שהמשפחה תישאר מאוחדת [ביאור שטיינזלץ].
מבחינה מבנית, פטירתו של אלעזר בלא בנים מעוררת קושי לגבי מניין משמרות הלוויה. לכאורה, חסרונם של בני אלעזר מותיר עשרים ושתיים משמרות בלבד. אולם, הפער מושלם על ידי הצלבת רשימות היוחסין במקומות אחרים בספר. בעקבות העדרו של דור המשך זכרי לאלעזר, בני משפחה אחרים משושלת מררי, זכור ועברי צאצאיו של יעזיהו, מונו להיות ראשי אבות. מינוי זה השלים את החלוקה הנדרשת לעשרים וארבע משמרות הלוויה, אשר הורכבו מתשע משמרות ממשפחת גרשון, תשע ממשפחת קהת ושש ממשפחת מררי [מלבי"ם].