מערך העבודה במקדש דרש חלוקת תפקידים ברורה, שבה הלוויים היוו את עמוד השדרה התפעולי והלוגיסטי שתמך בעבודת הכהנים. תפקידם כלל שמירה על הסדר, הניקיון, ובעיקר על טהרת המקום, כדי להבטיח את התנהלותה התקינה של העבודה בקודש.
המילים כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן מגדירות את מהות תפקידם של הלוויים: הם מופקדים לעמוד תחת רשותם של הכהנים ולסייע להם בעבודתם [רש"י, מצודת דוד]. מאחר שמדובר בעבודות רבות שאינן נחשבות לעבודות המרכזיות ביותר במקדש, הספיק למנות אליהן לוויים צעירים החל מגיל עשרים, בעוד שהתפקידים העיקריים כמו שירה ושמירת השערים נותרו בידי הלוויים המבוגרים יותר, מגיל שלושים [מצודת דוד, מלבי"ם].
הפסוק מפרט את לַעֲבֹדַת בֵּית ה' (מילה שנכתבת במקור חסרה באות וי"ו [מנחת שי]), ומסביר כי היא מתבצעת עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת. הלוויים אחראים על שמירת הסדר והניקיון במתחמים אלו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
תפקיד מרכזי נוסף הוא וְעַל טָהֳרַת לְכָל קֹדֶשׁ. רוב הפרשנים מסכימים כי תפקיד זה כולל שתי פעולות משלימות: ראשית, השגחה ומניעה כדי שדברים טמאים לא ייכנסו ויטמאו את הדברים הקדושים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. שנית, אם המקדש או כליו בכל זאת נטמאו, הלוויים הם אלו שמזומנים לטהר את המקום ולסלק את הטומאה, כפי שאכן עשו בפועל בימי המלך חזקיהו [רש"י, רד"ק]. עם זאת, ישנה הבחנה חשובה: סילוק הטומאה על ידי הלוויים מוגבל רק לאזורי החצרות והלשכות, שכן סילוק טומאה מתוך היכל המקדש פנימה הוא מצווה המוטלת על הכהנים בלבד [מלבי"ם].
בסיום הפסוק מוזכר וּמַעֲשֵׂה עֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים. הכוונה היא לאחריות הכללית על שאר סדרי העבודה במקדש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, המילה וּמַעֲשֵׂה מנוקדת בסגול ואינה בסמיכות למילה שאחריה, ולכן המשמעות היא שהלוויים עומדים מוכנים ומזומנים "למעשה ולעבודה" של בית ה' על כל רבדיה [רד"ק].