רשימת השמות המוצגת כאן מעוררת שאלה בנוגע למבנה השושלת, שכן היא קושרת את צאצאי שמעי לראשי האבות של משפחת לעדן. כדי להבין כיצד משתלבים הענפים הללו יחד, הפרשנים עומדים על זהותו המדויקת של שמעי המוזכר בפסוק.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהביטוי בְּנֵי שִׁמְעִי אינו מתייחס לשמעי בן גרשון המוכר, שהיה אחיו של לעדן. למעשה, מדובר באדם אחר ששמו שמעי, אשר היה אחד מבניו או מצאצאיו של לעדן עצמו [מצודת דוד, רד"ק, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. לפי גישה זו, הכתוב פשוט קיצר את תיאור השושלת שלו [רלב"ג], ולכן בניו נחשבים בצדק לראשי האבות של לעדן. מנגד, קיימת אפשרות חלופית ולפיה אכן מדובר בשמעי המוכר, אלא שחלק מבניו סופחו ונחשבו כראשי אבות עבור משפחת אחיו, לעדן [ביאור שטיינזלץ].
לגבי שמו של הבן הראשון, המילה נכתבת בתורה כ-שלמות אך מסורת הקריאה היא שְׁלֹמִית [מנחת שי]. למרות שהשם מזוהה כיום בדרך כלל עם נשים, בהקשר של פסוק זה מדובר בשם של גבר [ביאור שטיינזלץ].
מתוך פירוט השמות בפסוק זה ובפסוקים הסמוכים, ניתן לחשב את המבנה השלם של משפחת גרשון, שכללה בסך הכל תשעה בתי אבות. שמונה מהם היו של בנים יחידים שעמדו בראש משפחה, ובהם שלושת הבנים המוזכרים כאן, שלומית, חזיאל והרן. הבית התשיעי הורכב משני בנים אחרים, יעוש ובריעה, שצורפו יחד לבית אב אחד מכיוון שלא היו להם צאצאים רבים [רלב"ג].