רשימת בניו של המלך יאשיהו מציגה חידה היסטורית וגנאלוגית, שכן השמות וסדר הופעתם אינם תואמים בהכרח את גילם הכרונולוגי או את השמות המוכרים מספר מלכים. הפרשנים מתמודדים עם הפערים הללו ומציעים דרכים שונות להבנת השושלת.
המונח הַבְּכוֹר יוֹחָנָן מעורר קושי, שהרי יהויקים היה מבוגר ממנו בשנתיים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שיוחנן הוא למעשה יהואחז, שהיו לו שני שמות. הוא מכונה בכור מכיוון שהיה בכור למלכות, כלומר הראשון מבני יאשיהו שעלה לכס המלוכה [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. מנגד, יש הסבורים כי יוחנן כלל לא מלך [רלב"ג].
המילים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם מציגות מורכבות נוספת סביב זהותו של שלום ופשר המספור. על פי גישת חז"ל, צדקיהו ושלום הם למעשה אותו אדם. הוא מכונה שלישי משום שהיה הבן השלישי שנולד ליאשיהו, ורביעי משום שהיה המלך הרביעי שמלך אחריו. השם שלום ניתן לו משום שהיה מושלם במעשיו וצדיק בדור של רשעים, או לחלופין, על שם שמלכות בית דוד שלמה והסתיימה בימיו [רד"ק, מצודת דוד].
על דרך הפשט, יש המזהים את שלום כיהויכין, שהיה נכדו של יאשיהו ובנו של יהויקים. לפי פירוש זה, הוא נמנה עם בני יאשיהו משום שבנים של בנים נחשבים לעיתים במקרא כבנים, והוא הוזכר כאן כיוון שמלך לפני דודו צדקיהו [רד"ק]. עם זאת, יש החולקים על זיהוי זה בתוקף ומוכיחים ששלום אינו יהויכין, שכן יהויכין מוזכר בפירוש מיד לאחר מכן כבנו של יהויקים [רלב"ג].
גישה נוספת גורסת כי הפסוק מונה את הבנים לפי סדר המלכתם: תחילה יוחנן שהוא יהואחז, אחריו יהויקים, ולאחריו צדקיהו. לפי דעה זו, שלום הוא בן נפרד של יאשיהו, שהוגלה לבבל כדי למנוע ממנו לחלוק על מלכותו של צדקיהו [מלבי"ם].