רשימת בניו של דוד המלך חותמת את מניין ששת הבנים שנולדו לו בעיר חברון. ציון הבנים מסתיים בבן החמישי, שפטיה, שנולד לאביטל, ובבן השישי, יתרעם, שנולד לעגלה.
השם עגלה מעורר עניין, ומסורת חז"ל מזהה אישה זו כמיכל בת שאול. כינוי זה ניתן לה משתי סיבות אפשריות: או משום שבעת צירי הלידה זעקה כעגלה, או כדי לבטא את היותה אהובה וחביבה על דוד כעגלה [רש"י]. זיהויה של עגלה כמיכל מעלה קושי, שכן במקום אחר במקרא נאמר על מיכל שלא היו לה ילדים עד יום מותה. יישוב הדבר טמון בציר הזמן: מיכל אכן ילדה את יתרעם, אך נענשה בעקרות רק לאחר המאורע שבו בזה לדוד על שרקד ופיזז לפני ה׳. מאותו יום ואילך לא נולדו לה ילדים נוספים [רד"ק].
מילה נוספת הדורשת ביאור היא התוספת אשתו המוצמדת לעגלה, שהרי לכאורה כל הנשים המוזכרות לפני כן היו נשואות לו. גישה אחת מסבירה שהתואר מדגיש את מעמדה המיוחד של מיכל כאשתו הראשונה [רד"ק], או בא לבטא את החיבה היתרה שרחש לה [רש"י]. מנגד, יש המפרשים כי המילה אינה מתייחסת לעגלה בלבד, אלא מוסבת לאחור על כל הנשים שנמנו ברשימה, במטרה ללמד שכל אחת מהן הייתה אישה במעמד מלא ולא פילגש [מצודת דוד].