שושלת המלוכה של יהויקים ממשיכה עם ציון בנו ונכדו. יְכָנְיָה המוזכר כאן הוא המלך יהויכין, אשר נלקח בשבי לבבל ושהה שם שנים רבות עד סוף ימיו [ביאור שטיינזלץ].
בהמשך מציין הפסוק את צִדְקִיָּה בְנוֹ. המפרשים מבהירים כי למרות השם הזהה, אין לבלבל בין דמות זו לבין צדקיהו המלך המוכר. צדקיהו המלך היה למעשה דודו של יכניה (בנו של יאשיהו), ואילו כאן מדובר בבנו הביולוגי של יכניה [מצודת דוד]. הסיבה לזהות בשמות היא שיכניה בחר לקרוא לבנו על שם דודו [רד"ק].