רשימת בניו של דוד פותחת בבניה של אשתו המרכזית בירושלים, תוך שינויים מסוימים בשמותיהם לעומת מקומות אחרים במקרא.
המילה נוּלְּדוּ מנוקדת בשורוק ולאחריו דגש באות למ"ד. הסיבה לכך היא שהדגש בא להחליף אות נחה שנבלעה במילה, וזאת אף על פי שהאות וי"ו נכתבה [רד"ק ומנחת שי].
הבן הראשון ברשימה, שִׁמְעָא, הוא הבן הנקרא "שמוע" בספר שמואל [רלב"ג]. אמם של ארבעת הבנים הללו נקראת כאן לְבַת־שׁוּעַ בַּת־עַמִּיאֵל. הפרשנים מסכימים כי מדובר בבת שבע בת אליעם. השמות "בת שוע" ו"בת שבע" הם שמות קרובים ומתחלפים ביניהם, והשם "עמיאל" הוא למעשה "אליעם" בהיפוך אותיות.
אחת הנקודות המרכזיות שנידונות היא מיקומו של וּשְׁלֹמֹה בסוף רשימת הבנים. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שרשימה זו אינה מסודרת לפי סדר הלידה הכרונולוגי. למעשה, שלמה היה הבן הגדול מבין הארבעה, שכן הוא נולד מיד לאחר מותו של הילד הראשון שילדה בת שבע לדוד [מצודת דוד ורד"ק]. ציון עובדה זו, ששלמה היה למעשה הבן החמישי שילדה בת שבע לדוד בסך הכל, מלמדת שמעשה דוד ובת שבע אירע כשלושים שנה לפני מות דוד [רלב"ג].
הסיבה ששלמה נכתב אחרון למרות היותו הבכור מבין הארבעה, נובעת מסגנונו הספרותי של ספר דברי הימים. דרכו של הספר היא למנות תחילה את הדמויות המשניות ולהיפטר מהן, כדי שיוכל מיד לאחר מכן להתמקד ברצף ובצורה בלעדית בייחוסו המרכזי של שלמה וצאצאיו [מלבי"ם].
במבט רחב יותר על רשימת הבנים, ניכר הבדל בין ספר דברי הימים לספר שמואל. בעוד שבספר שמואל הושמטו שמותיהם של חלק מבני דוד (כמו אליפלט הראשון ונגה, ככל הנראה משום שנפטרו עוד בחייהם ולא נמנו אז), ספר דברי הימים בוחר למנות את כולם. מטרת הכתוב כאן היא להציג את הרשימה המלאה של כלל הבנים שנולדו לדוד בירושלים, ללא יוצא מן הכלל [רד"ק].