השושלת המשפחתית המוצגת כאן משרטטת את קווי היסוד של בית מלוכת שאול, החל מאבותיו ועד לבניו, ושופכת אור על הקשרים הפוליטיים והמשפחתיים שליוו את תקופת שלטונו. הפירוט של שושלת זו מסביר, בין היתר, את הקשר ההדוק והמיוחד שהיה לשאול עם שר צבאו אבנר בן נר, שכן הם היו בני משפחה קרובים [ביאור שטיינזלץ].
בנוגע לתחילת השושלת, וְנֵר הוֹלִיד אֶת־קִישׁ, מתעורר קושי לאור הכתוב בספר שמואל, שם נאמר ששם אביו של קיש היה אביאל. הפרשנים מציעים מספר דרכים ליישב פער זה. הגישה המרכזית קובעת כי נר ואביאל הם למעשה אדם אחד שהיו לו שני שמות, והוא מוכר גם בשם אבי גבעון או יעיאל [מצודת דוד, רד"ק, מלבי"ם]. על פי מסורת חז"ל, שמו המקורי היה אביאל, אך הוא זכה לכינוי "נר" משום שהיה נוהג להדליק נרות ולהאיר מבואות אפלים למען הציבור. זכות זו של מעשה חסד ציבורי היא שעמדה לנכדו, שאול, לזכות בכתר המלוכה, אף על פי שבאופן טבעי המלכות ראויה לשבט יהודה [רד"ק, חומת אנך]. מנגד, יש המציעים כי נר וקיש היו למעשה אחים, ונר פשוט קרא לבנו קיש על שם אחיו. אפשרות נוספת היא שאביאל קרא לבנו נר על שמו שלו, וזהו אביו של אבנר ששמו מרמז "אבי שמו נר" [רד"ק].
המשך הפסוק מונה את בניו של שאול, ובראשם יְהוֹנָתָן, דמות מרכזית ומוכרת מספר שמואל [ביאור שטיינזלץ]. הבן השני, אֲבִינָדָב, מזוהה עם הבן שנקרא בספר שמואל "ישוי", ומוזכר בשם אבינדב בתיאור מותו במלחמה [רד"ק].
הבן האחרון המוזכר הוא אֶשְׁבָּעַל. הפרשנים מסכימים כי זהו איש בושת, אשר מלך על ישראל לאחר מות שאול. הסיבה לשינוי השם נובעת ממנהג מקראי להימנע מהזכרת שמו של האליל "בעל". בשל כך, הוחלפה המילה "בעל" במילה "בושת" המבטאת גנאי. תופעה זו מוכרת גם אצל דמויות אחרות בתנ"ך, כגון גדעון שנקרא ירובעל וגם ירובשת, ובנו של יהונתן שנקרא מריב־בעל וגם מפיבושת [רד"ק, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, בעוד הגישה המרכזית מזהה את ישוי כאבינדב, ישנה דעה הסבורה כי ישוי הוא למעשה שם נוסף לאשבעל, הלוא הוא איש בושת [מצודת דוד].