הבנים המוזכרים בפסוק, יוֹבָב, צִבְיָא, מֵישָׁא ומַלְכָּם, נולדו והפכו ברבות הימים לראשי בתי אב [מלבי"ם]. בנים אלו נולדו מן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ, ובזיהוי זהותה של אישה זו נחלקו הפרשנים.
הגישה הפשוטה סבורה כי חֹדֶשׁ הוא שמה של אשתו הנוספת [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים את המילה לא כשם פרטי, אלא כתואר המעיד על כך שהאב נשא אישה חדשה [מלבי"ם]. לעומת זאת, דעה שונה גורסת כי אין מדובר באישה חדשה כלל, אלא באותה אישה שהוזכרה קודם לכן כמי ששולחה וגורשה, והיא פשוט נקראה בשני שמות שונים [מצודת דוד].