רשימת היוחסין המופיעה כאן טומנת בחובה מסורת מרתקת באשר לזהותה של אחת הדמויות המרכזיות בתנ"ך. השם וְאֵלִיָּה זוכה להתייחסות מיוחדת, שכן על פי המדרש מדובר באליהו הנביא עצמו. מאחר שפרק זה עוסק בתולדות שבט בנימין, עולה מכאן שאליהו הנביא היה בן לשבט זה ומזרעה של רחל, קביעה העומדת בניגוד למסורת אחרת המזהה את אליהו עם פנחס. המדרש אף מתאר דו-שיח שבו אליהו מכריז באוזני חכמים כי הוא מזרעה של רחל, וכאשר הוא מתבקש להביא לכך הוכחה, הוא מצטט את הפסוק הנוכחי כמקור ליוחסין שלו. עוד מצוין במדרש כי השמות המופיעים בהקשר זה מייצגים למעשה ארבעה שמות שונים שהיו לאליהו [רד"ק].
באשר לצירוף בְּנֵי יְרֹחָם, עולה ההשערה כי האב ירוחם אינו דמות חדשה ברשימה, אלא אדם שכבר הוזכר מוקדם יותר בשושלת היוחסין תחת שם אחר [מצודת דוד].
מבחינת הקריאה והדקדוק, השם וְיַעֲרֶשְׁיָה נהגה כך שהאות רי"ש מנוקדת בסגול [מנחת שי].