דברי הימים א, פרק ח׳, פסוק מ׳

סיום רשימת היוחסין של שבט בנימין מדגיש את כוחם הצבאי וגודלם המספרי של צאצאי אולם. בני המשפחה מתוארים כגִּבּוֹרֵי־חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, לוחמים חזקים המיומנים בשימוש בקשת. הערת מסורה מציינת כי המילה דֹּרְכֵי נכתבת ללא האות וי"ו בתחילתה, כדי למנוע טעות קריאה נפוצה. בהקשר הרחב של פרשה זו, רשימות היוחסין המופיעות כאן מקבילות ברובן הגדול לתיאור המופיע בספר נחמיה, ומתחלפות ביניהן רק במקומות מועטים [מנחת שי]. הכתוב ממשיך ומתאר את הריבוי הטבעי של המשפחה, והפרשנים מסכימים כי המספר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מציין את הסך הכולל של בני המשפחה, המאגד בתוכו את כל הבנים ובני הבנים יחד.