מלכים א, פרק י״ד, פסוק כ״ו

תארו לעצמכם אדם שיש לו כספת ענקית מלאה בזהב וביהלומים, והוא בטוח ששום דבר רע לא יכול לקרות לו בזכות כל העושר הזה. כך בדיוק הרגיש המלך רחבעם. הוא סמך מאוד על הרכוש הרב שהוא קיבל בירושה מאבא שלו, שלמה המלך. אבל שישק, מלך מצרים, שמע על האוצרות האלה והבין שרחבעם לא יצליח לעצור אותו. הוא הגיע לירושלים ולקח את אֹצְרוֹת בֵּית־ה׳ וְאֶת־אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, שהיו אוצרות עצומים שהתחילו לאסוף עוד בימי דוד המלך והצטברו לכמויות אדירות. מלך מצרים לא השאיר שם שום דבר, וכמו שמודגש במילים וְאֶת־הַכֹּל לָקָח, הוא פשוט רוקן את האוצרות לחלוטין. בנוסף לכל זה, הוא לקח גם את מָגִנֵּי הַזָּהָב. בימי שלמה המלך היה כל כך הרבה זהב, עד שהוא אפילו ציפה בזהב את המגנים של השומרים שלו, אבל עכשיו גם המגנים המיוחדים האלה נלקחו למצרים. הרכוש שעליו רחבעם סמך כל כך, פשוט נעלם.