קרה לכם פעם שהייתם צריכים אומץ כדי לעשות את הדבר הנכון, במיוחד כשהאנשים סביבכם בחרו להתנהג אחרת? זה בדיוק מה שקרה לבן של המלך ירבעם. ירבעם עשה מעשים רעים ואפילו הציב שומרים ומחסומים בדרכים כדי למנוע מעם ישראל לעלות לבית המקדש בירושלים. אבל הבן שלו בחר בדרך שונה.
המילה נִמְצָא מלמדת אותנו שהטוב שהיה בבן הזה היה כמו מציאה נדירה ומיוחדת, כי הוא היה היחיד בכל המשפחה שלו שהיו בו מעשים טובים כלפי ה'. מה היה אותו דָּבָר טוֹב שהוא עשה? הבן לא הקשיב לגזרות של אביו. הוא סילק את המחסומים מהדרכים, עזב את משמרתו ועלה בעצמו לבית המקדש.
בזכות המעשה האמיץ הזה, הבן זכה לכבוד מיוחד ששאר בני משפחתו לא זכו לו. המילים וְסָפְדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר מסבירות שכל העם בכה והתאבל עליו, והוא היחיד ממשפחת המלך שזכה להיקבר בצורה מכובדת ובמנוחה. למרות שכנראה היו לו גם חטאים ולכן הוא לא זכה להיות מלך במקום אביו, ה' זכר לו את המעשה הטוב והעניק לו חסד וכבוד אחרון.