החלפת מגני הזהב המפוארים במגנים פשוטים יותר מסמלת לא רק ירידה כלכלית, אלא גם התפכחות ושינוי במצבו הרוחני והביטחוני של המלך. רחבעם נאלץ לעשות תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת משום שכבר לא היה ביכולתו לממן מגני זהב כבעבר [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, למעשה זה היה גם מניע רוחני, שכן המגנים החדשים נעשו כחלק מתהליך של תשובה, כדי לשמש למלך תזכורת מתמדת לעוונותיו שהובילו לאובדן אוצרות הממלכה [מלבי"ם].
את המגנים הללו הוא מסר וְהִפְקִיד עַל־יַד שָׂרֵי הָרָצִים. אף על פי שהיו עשויים מנחושת בלבד, הם עדיין נחשבו ליקרים מכדי שהרצים יישאו אותם עמם לכל מקום בשגרה, ולכן הם הופקדו למשמרת קבועה בידי שומרי הארמון [ביאור שטיינזלץ]. הסדר היה שכאשר המלך יצא מביתו אל בית ה׳, הרצים היו נושאים את המגנים לפניו, ובסיום הביקור היו מחזירים אותם אל תא הרצים, כלומר אל החדר שבו שהו השומרים [רד"ק, אברבנאל].
הפרשנים מציעים מניעים שונים לצורך בליווי חמוש וטקסי זה. ייתכן שהדבר נעשה לשם גדולה ותפארת [רד"ק], אך גישה מרכזית יותר מצביעה על כך שרחבעם פעל מתוך פחד ממשי מפני מרד של העם. החשש לחייו היה כה גדול, עד שלא העז ללכת אל בית ה׳ מבלי שאנשי חיל יקיפו אותו וישמרו עליו [רד"ק, אברבנאל]. עם זאת, עצם ההליכה החוזרת של המלך אל בית ה׳ מעידה על כך שלאחר הפורענות הוא נכנע, תיקן את דרכיו ושב אל ה׳ [רד"ק].