ה' מכין את נביאו לקראת מפגש צפוי ומנטרל ניסיון הסתרה עוד בטרם התרחש. עוד קודם הגעתה של אשת ירבעם, ה' מתגלה אל אחיהו ומודיע לו כי היא עתידה לבוא ולדרוש אֶל־בְּנָהּ, כלומר לשאול על בנה החולה [ביאור שטיינזלץ]. במסגרת התגלות זו, ה' מצווה על הנביא בדיוק אילו דברים עליו להגיד לה, כפי שמבוטא במילים כָּזֹה וְכָזֶה [מצודת דוד, רד"ק].
ה' מזהיר את הנביא כי וִיהִ֣י כְבֹאָהּ, כאשר היא תבוא [ביאור שטיינזלץ], היא תהיה מִתְנַכֵּרָה. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה היא שהיא מציגה את עצמה כנכרית, כאילו איננה אשת ירבעם אלא אישה אחרת, פעולה המהווה את ההפך מהכרה [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
ההכנה המוקדמת הזו מאפשרת לנביא להתעמת איתה מיד עם כניסתה. מאחר שה' כבר הודיע לו מי היא ושם בפיו את המילים שעליו לומר, הנביא קורא לה בשמה מיד כשהיא בפתח ושואל מדוע היא מתנכרת. הנבואה הקשה שהנביא נשלח למסור נועדה להיאמר ישירות אליה, ולכן ממילא אין כל תועלת בניסיון שלה להסתיר את זהותה [אברבנאל].
הערה נוסחית עולה לגבי המילה כְבֹאָהּ, בהקשר לאות כ' שבראשה. מסורות שונות של ספרי תורה מצביעות על הבדלים בכתבי היד, כאשר בחלקם המילה נכתבת בכתיב מלא עם האות ו', ובחלקם בכתיב חסר בלעדיה [מנחת שי].