אשת ירבעם עושה כדבר בעלה ויוצאת לשילה אל ביתו של הנביא אחיה. הכתוב מתעכב על מצבו הגופני של הנביא ומציין כי בשלב זה של חייו הוא כבר לא היה מסוגל לראות.
הפרשנים מסבירים כי המילה משיבו משמעותה משיבתו, כלומר מחמת זקנתו המופלגת. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהביטוי קמו עיניו מתאר את אובדן הראייה שנגרם עקב תהליכי ההזדקנות, אך הם מציעים הסברים שונים לתופעה הפיזיולוגית שאליה מכוון הכתוב. [רד"ק ואברבנאל] מפרשים כי לעת זקנה הלחות הטבעית של הגוף מתייבשת, וכתוצאה מכך שרירי העין ויתריה מתקשים, וגלגל העין או האישון שוקעים פנימה אל תוך החור שבארובת העין. לעומת זאת, [מצודת דוד] מפרש את הפועל "קמו" במשמעות של עצירה וחוסר תנועה; בעוד שעין רואה מתנועעת באופן טבעי ומתמיד, עין שאיבדה את יכולת הראייה מפסיקה לנוע ועומדת קבועה ודוממת במקומה.
לצד ההסבר הטבעי לתהליך ההזדקנות, [רד"ק ואברבנאל] מציגים רובד רוחני ומוסרי לעיוורונו של אחיה, המבוסס על מדרש חז"ל. על פי דרשה זו, כל אדם שמעמיד תלמיד שאינו הגון, סופו שעיניו כהות. אחיה השילוני איבד את מאור עיניו משום שירבעם בן נבט, המלך שהשחית את דרכו, היה תלמידו.