בעת משבר אישי, המלך ירבעם פונה בחשאי אל נביא ה' שבישר לו בעבר על עלייתו לשלטון, במהלך שחושף תערובת של אמונה, פחד וחישובים פוליטיים. ירבעם מצווה על אשתו וְהִשְׁתַּנִּית, כלומר להחליף את בגדיה ולהתחפש [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד] כדי להסתיר את זהותה. המילה אתי הכתובה בפסוק נקראת כ-אַתְּ [מנחת שי].
הבחירה באחיה השילוני אינה מקרית. ירבעם מנמק זאת באומרו הוּא דִבֶּר עָלַי לְמֶלֶךְ – מכיוון שנבואתו הראשונה התגשמה, ברור כי הוא נביא אמת שדבר ה' בפיו [מצודת דוד, אברבנאל]. מעבר לכך, ירבעם פונה אליו מתוך תחושת קשר פנימי, הכרת טובה, ואמונה כי נביא זה קשור להצלחתו [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
באשר למטרת התחפושת, הפרשנים נחלקו בשאלה ממי ניסה ירבעם להסתיר כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם. הגישה הראשונה גורסת כי ההסתרה נועדה כלפי הנביא עצמו. ירבעם ידע שסר מדרך ה' ושאחיה שונא אותו על מעשיו הרעים, ולכן חשש שאם הנביא יזהה את אשתו הוא יסרב להתנבא או שינבא עליהם רעות [רד"ק, רלב"ג, אברבנאל]. אך כיצד חשב להערים על נביא? יש המסבירים כי נביא רואה רק את מה שהוא מכוון אליו את רוחו. אם אחיה יחשוב שמדובר באישה פשוטה, הוא יתמקד רק בשאלת החלמתו של הילד. אך אם יגלה שזו המלכה, הוא יתבונן על כלל ענייני בית המלוכה, וירבעם חשש שכשם שהנביא העלה אותו לגדולה, כך הוא עלול להורידו ממנה [מלבי"ם].
מנגד, גישה שנייה טוענת כי ירבעם ידע היטב שלא ניתן להערים על נביא אמת, וכי התחפושת נועדה אך ורק כלפי העם [אברבנאל]. ירבעם רצה להסתיר את העובדה שהוא מאמין בנביאי ה' ולא בנביאי העגלים שהקים [מלבי"ם]. בנוסף, הוא חשש שאם ההמון יראה את המלכה הולכת לנביא, הם יחקרו כדי לדעת מה הייתה תשובתו. אם הנבואה תהיה קשה ותבשר רעות על בית המלוכה בשל חטאיו, פרסומה בציבור יהפוך למכשול וסכנה פוליטית עבורו [מצודת דוד, אברבנאל].