יצא לכם פעם לקרוא סיפור ולשים לב שפרט מסוים חוזר על עצמו פעמיים? בטח שאלתם את עצמכם למה זה קורה. בסוף ימיו של המלך רחבעם מסופר כי וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו. כלומר, הוא נפטר וזכה להיקבר בכבוד בעיר דוד, ליד אבותיו המלכים המפורסמים דוד ושלמה. לאחר מכן, בנו אֲבִיָּם עלה לשלטון במקומו.
אבל אז מוזכר שוב פרט שכבר ידענו קודם: וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית. למה לחזור על זה דווקא עכשיו? המפרשים מסבירים שהחזרה הזו באה ללמד אותנו משהו חשוב על רחבעם. למרות שהוא נקבר ליד סבא שלו דוד ואבא שלו שלמה, הלב שלו לא היה דומה לשלהם. עד יומו האחרון הוא לא חזר בתשובה, אלא המשיך להתנהג כמו אמא שלו, שהשפיעה עליו לעבוד עבודה זרה ולעשות מעשים לא טובים.
אם רחבעם התנהג בצורה כזאת, אולי לא הגיע לו שהבן שלו ימשיך להיות מלך? מצד האמת, המלכות הייתה אמורה להילקח ממנו. אבל ה' זכר את ההבטחה שלו לדוד המלך, שהמלכות תישאר במשפחה שלו ולא תילקח ממנו לגמרי. בזכות ההבטחה הזו, ה' השאיר את השלטון על שבט יהודה בידיים של הבן של רחבעם, וכך נשמרה שושלת המלוכה.