קרה לכם פעם שראיתם קבוצה של אנשים עושה משהו לא נכון, והרגשתם שאתם רוצים לעשות בדיוק כמוהם רק כדי להיות חלק מהם? בממלכת יהודה היה את בית המקדש, המקום המיוחד והנכון לעבוד בו את ה׳. למרות זאת, התושבים הושפעו מהסביבה ורצו להיות כמו כולם. המילים גַם־הֵמָּה מספרות לנו שהם פשוט העתיקו את המעשים של עשרת השבטים מממלכת ישראל, והתחילו לבנות לעצמם מקומות אסורים לפולחן.
הם הקימו בָּמוֹת, שהן מבנים גבוהים שעליהם העמידו מזבחות. מאז שנבנה בית המקדש היה אסור להשתמש בהן, אפילו אם רצו להקריב עליהן לה׳. בנוסף, הם הקימו וּמַצֵּבוֹת, שהן מזבחות העשויים מאבן אחת גדולה, דבר שהתורה אסרה במפורש לעשות אפילו לשם ה'. הם גם יצרו וַאֲשֵׁרִים, שהם אלילים הקשורים לעצים.
את כל הדברים האלה הם פיזרו עַל כָּל־גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן. עץ רענן הוא עץ לח שיש לו המון ענפים. הם בחרו לשים את הבמות על הגבעות כדי לחקות את מנהגי הגויים שגרו בארץ בעבר, ואת האלילים שמו תחת העצים, פשוט כי הם פיסלו אותם מתוך העץ עצמו.