תארו לעצמכם שאתם מלכים, ואתם מחליטים לבנות עיר בירה חדשה לגמרי, עיר שתהיה כל כך גדולה ומרשימה עד שהיא תתחרה בעיר הכי חשובה בארץ. זה בדיוק מה שעשה עמרי, מלך ישראל. בשנה השביעית למלכותו, הוא החליט שהוא רוצה עיר בירה קבועה וחזקה משלו, שתהיה המרכז של הממלכה, ממש כמו שירושלים הייתה עיר הבירה של ממלכת יהודה.
כדי לעשות את זה, המלך עמרי וַיִּקֶן אֶת־הָהָר שֹׁמְרוֹן. הוא קנה הר שהייתה עליו כבר עיר, והתחיל לחזק ולבנות אותה מחדש. הוא קנה את ההר מֵאֶת שֶׁמֶר, שזה היה שמו של האיש שהיה הבעלים של המקום. עמרי החליט לקרוא לעיר החדשה "שומרון" על שמו של שמר. התנ"ך קורא להר בשם שומרון כבר עכשיו, כי זה השם שיהיה לו בעתיד.
יש כאן הבדל מעניין בין שתי ערי הבירה. ירושלים קיבלה את השם שלה ממילים שקשורות ליראת ה' ולשלמות, אבל שומרון נקראה פשוט על שם של אדם רגיל. למרות זאת, התוכנית של עמרי הצליחה מאוד ושומרון הפכה לעיר בירה חזקה וחשובה שעמדה שנים רבות. חכמים אפילו שיבחו את עמרי על כך שדאג לבנות עיר גדולה בארץ ישראל, ובזכות המעשה הזה הוא זכה שהבנים והנכדים שלו ימשיכו למלוך אחריו במשך שלושה דורות.