מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ל״א

תארו לעצמכם שמישהו רואה חבר עושה טעות, ובמקום ללמוד מזה ולתקן, הוא מחליט לעשות טעות גדולה וחמורה הרבה יותר. זה בערך מה שקרה עם אחאב מלך ישראל. עד לתקופתו, המלך ירבעם עשה חטאים והקים עגלי זהב, אבל הוא עדיין אמר שזו דרך לעבוד את ה'. המילים וַיְהִי הֲנָקֵל מלמדות שבעיני אחאב החטאים הקודמים נראו "קלים" וקטנים מדי, ולכן הוא בחר לחצות קו אדום ולעבוד אלילים זרים לחלוטין. ההידרדרות הזו התחילה בגלל החתונה שלו. וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים. אחאב התחתן עם נסיכה מארץ שכנה כדי לחזק את השלום והקשרים בין המדינות, אבל לנישואים האלו היו תוצאות קשות, כי איזבל הביאה איתה לארץ את עבודת האלילים שלה. אחאב לא רק הסכים שאיזבל תעבוד אלילים, אלא וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ. המילה וַיֵּלֶךְ מראה שאחאב ממש נסע במיוחד לארץ צידון כדי לעבוד שם את האליל שנקרא "בעל", לקבל אותו עליו, ואז להביא את הפולחן שלו גם לישראל. העבודה לאליל הזה הייתה נוראה במיוחד וכללה מנהגים אכזריים מאוד שפוגעים באנשים חפים מפשע, בניגוד מוחלט לדרך הטובה והרחמנית של ה'.