קרה לכם פעם שראיתם מישהו מעיר לחבר שלו על התנהגות לא טובה, ומיד אחר כך עושה בדיוק את אותו הדבר בעצמו? זה בערך מה שקרה למלך בעשא. הנביא יהוא בן חנני מגיע אל בעשא עם מסר מאת ה'. המילה וְגַם מלמדת אותנו שבעשא לא נענש רק בגלל שהוא גרם לעם ישראל לחטוא, אלא יש כאן תוספת: הוא ייענש גם על החטאים הפרטיים שלו, הדברים הרעים שעשה בעצמו בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו.
בסוף דברי הנביא עולה שאלה מעניינת. הרי בעשא סילק את משפחת המלך הקודם, ירבעם, מהמלוכה, וזה היה עונש שהגיע להם מאת ה'. אם כך, למה בעשא נענש וְעַל אֲשֶׁר־הִכָּה אֹתוֹ, כלומר על כך שפגע במשפחת ירבעם ותפס את מקומה? התשובה היא שבעשא לא עשה זאת מתוך רצון לקיים את ציווי ה' או כדי לתקן את המצב ולהביא דרך טובה וחדשה. הוא עשה זאת רק מתוך רצון אישי למלוך ולהיות שולט יחיד. ההוכחה לכך היא שברגע שהוא הפך למלך, הוא המשיך לעשות בדיוק את אותם חטאים של ירבעם. אי אפשר להעניש אחרים על מעשים רעים, ואז לעשות את אותם מעשים בדיוק. בגלל שבעשא לא שינה את הדרך הרעה, המעשה שלו לא נחשב לקיום דבר ה', אלא למעשה לא צודק שעליו הוא צריך לתת את הדין.