תארו לעצמכם שאתם עומדים באולם המשפט של המלך שלמה, בדיוק ברגע הכי מותח שיש. המלך מציע פתרון מזעזע, וכולם עוצרים את הנשימה כדי לראות מה יקרה עכשיו. האמת היא שהמלך שלמה החכם הבין מיד מי האמא האמיתית רק מלהסתכל על הנשים ולשמוע אותן. הפקודה שלו לפגוע בתינוק הייתה רק מבחן פומבי כדי לחשוף את האמת לעיני כולם.
באותו רגע, האמא האמיתית נבהלת מאוד. התנ"ך מספר שרחמיה נכמרו, כלומר התחממו והתעוררו בתוכה. מתוך אהבה עצומה, היא מוכנה לוותר על התינוק שלה ובלבד שיישאר בחיים. היא פונה למלך ואומרת בִּי אֲדֹנִי, שזה אומר שהיא מתחננת, מוכנה לקחת על עצמה את האשמה והעונש, ומסכימה שייתנו את הילד לאישה השנייה. היא עושה את זה מתוך רחמים גדולים, ואולי עם תקווה קטנה בלב שיום אחד כשהילד יגדל, הוא יחזור אליה.
לעומת זאת, האישה השנייה חושפת מיד את האופי האמיתי שלה. במקום לרחם, היא צועקת אל השומרים גְּזֹרוּ, כלומר חתכו אותו. אבל למה שאישה שגנבה תינוק באמצע הלילה כדי שיהיה לה ילד, תסכים פתאום לפגוע בו? מתברר שהמטרה שלה לא הייתה באמת לגדל ילד באהבה, אלא היא פעלה מתוך קנאה ונקמנות. היא פשוט לא רצתה שלחברה שלה תהיה שמחה שלה עצמה אין, ולכן העדיפה שלשתיהן לא יהיה ילד בכלל. כך המבחן החכם של המלך שלמה עבד בצורה מושלמת והוכיח לכולם מי האמא האמיתית.