מלכים א, פרק ג׳, פסוק כ״ב

חשבתם פעם איך שופט חכם יכול לגלות מי אומר את האמת רק מתוך הקשבה לסדר המילים שלו? באולם המשפט של המלך שלמה עומדות שתי אימהות ומתווכחות על התינוק החי. האישה השנייה פותחת את דבריה במילים לֹא כִי, כלומר, לא כך קרה, אלא משהו אחר. בניגוד לאישה הראשונה שסיפרה סיפור ארוך, היא מדברת ממש בקצרה כדי לא להתבלבל ולהגיד משהו לא נכון. המילה וַתְּדַבֵּרְנָה מלמדת אותנו שהנשים חזרו על הטענות שלהן שוב ושוב והתווכחו מול המלך כדי לשכנע אותו. אבל המלך שלמה שם לב למשהו מדהים, כשאנחנו מדברים אנחנו בדרך כלל אומרים קודם את מה שבאמת הכי חשוב לנו. האישה השנייה אומרת קודם כל בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, כי מה שהכי חשוב לה בעולם הוא התינוק שלה שחי. לעומת זאת, האישה הראשונה אומרת קודם בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי. היא מזכירה קודם את התינוק שמת, כי רצונה האמיתי הוא פשוט שלחברה שלה לא יהיה ילד. מתוך ההקשבה המדויקת הזו, המלך הבין מיד את כוונתה האמיתית, וזה מה שנתן לו את הרעיון למבחן המיוחד שיגלה לכולם את האמת.