שמואל א, פרק י״ב, פסוק י״ג

המלכת מלך בשר ודם על ישראל הפכה לעובדה מוגמרת שאין להשיבה לאחור, וכעת המלך ניצב בפני העם. שמואל מזכיר להם כי זהו המלך אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם, שכן עצם הרעיון למלוכה נבע מדרישתם, אך הוא גם המלך אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם, משום שלאחר שראו את גבורתו הם בחרו בו מרצונם המלא והמשיכו לשמוח בו. בחירת האדם המסוים לתפקיד נעשתה בידי שמיים במטרה להושיע את ישראל, ולכן נאמר וְהִנֵּה נָתַן ה' עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ, כאשר המילה שְׁאֶלְתֶּם אף רומזת לשמו של שאול ולכך שמלכותו שאולה וזמנית. נתינה אלוהית זו נושאת בחובה תנאי לעתיד: רק אם העם ילך בדרכי ה' ייחשב המלך למתנה טובה, ואילו אם יחטאו, הרעה שתיגרם תיוחס אך ורק לבחירתם.