שמואל א, פרק י״ב, פסוק ו׳

I Samuel 12:6Sefaria

וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־הָעָ֑ם יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־אֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

לאחר שניקה את עצמו מכל חשד כדי שיוכל להוכיח את העם בצדק, מזכיר שמואל כי ה' המעיד על יושרו הוא אותו האל אֲשֶׁר עָשָׂה, כלומר גידל והכין לשליחותם, אֶת מֹשֶׁה ואהרן ופעל בעזרתם את הנסים. אזכור יציאת מצרים נועד לעקור מלב העם את המחשבה שישועתם תלויה במלך בשר ודם או בכוח צבאי. שמואל מדגיש כי כשם שאבותיהם נגאלו בזכות ביטחונם המוחלט בה' ועל ידי צדיקים שנשלחו להצילם, כך נדרש גם מהדור הנוכחי. הישועה לעולם אינה תלויה בסוג המנהיג אלא רק בנאמנות לתורה, ולכן אם העם ילך בדרך הישר ה' יילחם עבורו, אך אם יחטא שום מלך לא יועיל לו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.