תחשבו רגע על מנהיגים דגולים שמובילים את העם. מאיפה לדעתכם יש להם את הכוח להצליח? אחרי ששמואל הנביא מוכיח לעם שהוא תמיד היה מנהיג ישר והוגן, הוא עוצר כדי לערוך איתם שיחה חשובה. הוא רוצה להזכיר להם את העבר שלהם, ולהסביר להם למה הבקשה שלהם להמליך עליהם מלך בשר ודם היא טעות.
שמואל מזכיר את ה', שהוא העד לכך ששמואל דובר אמת, ושהוא אותו ה' שעמד מאחורי המנהיגות של משה ואהרן. כשהוא אומר אֲשֶׁר עָשָׂה, הוא לא מתכוון ליצירה רגילה, אלא לכך שה' הוא זה שהכין, גידל ולימד את משה ואהרן להיות מנהיגים. בנוסף, כשהוא אומר אֶת מֹשֶׁה, המילה אֶת פירושה "עם" או "על ידי". כלומר, ה' עשה את כל הנסים והנפלאות הגדולים דרכם ובעזרתם.
שמואל מזכיר לעם את יציאת מצרים כדי ללמד אותם שיעור ענק: הם לא צריכים מלך רגיל או צבא חזק כדי להיות מוגנים. הוא מזכיר להם שהאבות שלהם ניצלו ממצרים רק בזכות הביטחון המוחלט שלהם בה', וכך גם הם צריכים לבטוח בו עכשיו. המסר של שמואל ברור מאוד: הכול תלוי בהתנהגות של העם. אם הם ישמרו את התורה וילכו בדרך הישר, ה' יילחם בשבילם ויגן עליהם. אבל אם הם יעזבו את דרך התורה, שום מלך לא יוכל לעזור להם.