תארו לעצמכם שאתם מסיימים תפקיד חשוב מאוד, וחשוב לכם שכולם ידעו שעשיתם אותו בצורה הכי ישרה שיש, בלי לקחת שום דבר שלא שייך לכם. איך הייתם מוכיחים את זה?
כאשר שמואל הנביא נפרד מתפקידו כמנהיג, הוא רוצה להראות לעם שהוא תמיד היה ישר לחלוטין. הוא מבקש מה' ומשאול המלך, שנקרא מְשִׁיחוֹ כי הוא נמשח למלכות, להעיד עליו. שמואל מכריז שהוא מעולם לא לקח שוחד ולא לקח שום דבר מהקופה של הציבור. למרות שבתור שופט היה מותר לו לקחת משכורת הוגנת כדי להתקיים, הוא החליט לא לקחת אפילו את מה שמגיע לו.
אבל למה שמואל צריך שה' יהיה עד שלו, אם העם כבר נמצא שם? הסיבה היא שבני אדם רואים רק את מה שקורה בחוץ, אבל ה' רואה גם את מה שנסתר. ה' יודע שגם בתוך הבית של שמואל, במקומות שאף אחד לא רואה, הוא שמר על יושר מוחלט.
בסוף הדברים, הכתוב משתמש במילה וַיֹּאמֶר בלשון יחיד, למרות שהיינו מצפים שיהיה כתוב "ויאמרו" בלשון רבים, כי הרי עם שלם עמד שם. הסיבה לכך היא שכל העם הסכים עם שמואל בצורה כל כך ברורה, עד שכולם ענו יחד בקול משותף שנשמע ממש כמו קול של אדם אחד, ואמרו: עֵד כלומר, אנחנו מעידים שדבריך אמת.