במעמד פרידתו חותם שמואל את תוכחתו ומבסס את נקיון כפיו המוחלט, כשהוא מבהיר שמעולם לא מעל בתפקידו או לקח דבר מקופת הציבור, אף לא את השכר שהגיע לו כדין. הוא קורא לה' ולשאול המלך, הוא מְשִׁיחוֹ, להעיד על כך, שכן רק ה' בוחן כליות ולב ויכול להעיד על התנהלותו של שמואל גם בסתר. התגובה לקריאה זו נכתבה במילים וַיֹּאמֶר עֵד בלשון יחיד, ויש המפרשים זאת בכך שהעם ענה פה אחד או ששאול המלך השיב לבדו. גישה אחרת מסבירה כי ה' בכבודו ובעצמו השמיע בת קול והעיד על מעשיו הנסתרים של שמואל, בעוד העם העיד על מעשיו הגלויים.
שמואל א, פרק י״ב, פסוק ה׳
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד יְהֹוָ֣ה בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽד׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.