שמואל א, פרק י״ב, פסוק ד׳

I Samuel 12:4Sefaria

וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹא־לָקַ֥חְתָּ מִיַּד־אִ֖ישׁ מְאֽוּמָה׃

הצהרת העם מהווה אישור מוחלט לניקיון כפיו של שמואל לאורך שנות הנהגתו, ומקבילה במדויק לשאלות שהציג בפניהם קודם לכן. תשובתם בנויה מן הקל אל הכבד, כאשר הם פותחים בשלילת עבירות קלות יחסית בהכרזות לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וכן וְלֹא רַצּוֹתָנוּ, ומכך משתמע שמעולם לא חטא בגזל של ממש. יתרה מכך, הם מעידים וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה, כדי להבהיר שלא לקח כלום, אפילו לא מתנות שהיה רשאי לקבל מתוקף תפקידו. אף על פי כן, עדות אנושית זו מוגבלת למעשים גלויים בלבד ואינה יכולה להעיד על כוונות הלב. משום כך נדרשת בהמשך המעמד עדות אלוהית שתאשר את טוהר מחשבותיו הנסתרות של שמואל, במטרה להוכיח לעם ששכינת ה' שורה בתוכם ולהמחיש עד כמה דרישתם למלך בשר ודם הייתה מיותרת.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.