תארו לעצמכם שעשיתם המון דברים טובים בשביל חבר, ופתאום הוא מתנהג כאילו הוא שכח הכל. אחרי ששמואל הוכיח לכולם שהוא היה מנהיג ישר והוגן, הוא עובר לדבר על ההתנהגות של בני ישראל כלפי ה'.
המילה וְעַתָּה מראה על שלב חדש בשיחה. שמואל בעצם אומר: עכשיו, אחרי שהסכמתם שאני הייתי בסדר גמור, הגיע הזמן שנדבר עליכם. שמואל מזמין את העם לבירור עמוק ואומר להם וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם. הוא לא מתכוון למשפט רגיל בבית משפט, אלא לשיחה נוקבת שבה הוא מייצג את ה' ובודק יחד איתם האם הם התנהגו כמו שצריך.
שמואל רוצה להזכיר לעם אֵת כָּל צִדְקוֹת ה', כלומר את כל החסדים והמעשים הטובים שה' עשה למענם לאורך כל ההיסטוריה. הוא שואל אותם: האם ה' עשה לכם פעם משהו רע, שבגללו החלטתם שאתם רוצים מלך רגיל, בשר ודם, במקום שה' ימלוך עליכם? שמואל מסביר להם שכל פעם שעם ישראל ניצל בעבר, זה לא קרה בזכות צבא רגיל או מלך, אלא רק בזכות הכוח של ה' והצדיקים שהיו באותו דור. כשהם מבקשים מלך אנושי, הם בעצם מגבילים את עצמם ופוגעים בקשר המיוחד והישיר שהיה להם עם ה'.