כאשר וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל והתפלל להורדת גשם, התרחש נס גלוי ששינה את תודעת העם. ביום בהיר של עונת קציר החיטים, ללא עננים או כל סימן מקדים, הופיעו לפתע רעמים וגשם, והורדת קֹלֹת וּמָטָר אלו התרחשה בניגוד מוחלט לדרך הטבע. בעקבות הבהלה העצומה מהתופעה האקלימית החריגה, וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד. מעבר לחרדה הפיזית מהנס, התעוררה באומה יראה עמוקה מתוך הכרה בחטאם הכפול אֶת ה' וְאֶת שְׁמוּאֵל. העם הבין כי עצם הדרישה למלך הייתה בגידה בה', ובה בעת היוותה מאיסה בנביא שפעל למענם, שכן הם המליכו מלך חדש בעודו בחיים.
שמואל א, פרק י״ב, פסוק י״ח
וַיִּקְרָ֤א שְׁמוּאֵל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה קֹלֹ֥ת וּמָטָ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּירָ֨א כׇל־הָעָ֥ם מְאֹ֛ד אֶת־יְהֹוָ֖ה וְאֶת־שְׁמוּאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.