האיום הצבאי מצד נחש מלך בני עמון היה אמור לעורר בעם חשבון נפש ותשובה, אך במקום זאת הם נטשו את ההישענות על ההשגחה האלוהית לטובת ביטחון במוסדות אנושיים. במילים וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא דחו בני ישראל בעקשנות את שמואל ואת מודל הנהגת השופטים, והכריזו לֹא כִּי־מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ כדי שמנהיג בשר ודם יילחם את מלחמותיהם, ויש המסבירים שהכרזה זו כוונה גם כדי להדוף את שאיפתו של נחש למלוך עליהם בעצמו. שמואל מוכיח את העם על עיוורונם הרוחני ומזכיר כי וַה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם. ה' הוא זה שלוחם את מלחמותיהם ומנהיג אותם ברחמים, ולכן עצם הדרישה למלך מתוך פחד צבאי היא איוולת המעידה על שכחת מקור כוחם האמיתי.
שמואל א, פרק י״ב, פסוק י״ב
וַתִּרְא֗וּ כִּֽי־נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן֮ בָּ֣א עֲלֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ לִ֔י לֹ֕א כִּי־מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.