בתקופת השופטים, בעתות מצוקה העם שב אל ה', התוודה על עבודת האלילים וביקש ישועה. כאשר וַיִּזְעֲק֤וּ, תפילתם הופנתה ישירות אל ה' בלבד, מבלי לדרוש מלך בשר ודם שינהל את מלחמותיהם. כפי שמשתמע מהמילה וַיֹּֽאמְר֣וּ הכתובה בלשון יחיד אך נקראת ברבים, פנייה זו ביטאה זעקה של אומה מאוחדת שבה כל פרט לקח חלק בתהליך התשובה. זעקה כנה זו נענתה תמיד, וה' שלח שופטים ומנהיגים שהצילו אותם מיד אויביהם.
שמואל א, פרק י״ב, פסוק י׳
וַיִּזְעֲק֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ (ויאמר) [וַיֹּֽאמְר֣וּ] חָטָ֔אנוּ כִּ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וַנַּעֲבֹ֥ד אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֑וֹת וְעַתָּ֗ה הַצִּילֵ֛נוּ מִיַּ֥ד אֹיְבֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.