על רקע בקשת העם להמליך עליהם מלך, שפגעה בחיבורם הישיר אל ה', מוצגת בפניהם בחירה חדה בין דבקות בו לבין ריק מוחלט. הנביא מזהיר אותם וְלֹא תָּסוּרוּ מאחרי ה', כִּי החלופה היחידה לעזיבה זו היא הליכה אחרי הַתֹּהוּ, כלומר אלילים ואמונות זרות שהם הבל חסר כל ממשות. מאחר שהאלילים אינם מסוגלים להביא כל רווח ועזרה כך שיוֹעִילוּ לעובדיהם, ההימנעות מהם אמורה להיות מובנת מאליה לכל אדם בר דעת. מכאן שהאזהרה המרכזית היא על עצם העזיבה של ה', תוך הבהרה ששום מלך בשר ודם לא יושיע את העם אם יאבדו את קשרם הבלעדי איתו.
שמואל א, פרק י״ב, פסוק כ״א
וְלֹ֖א תָּס֑וּרוּ כִּ֣י ׀ אַחֲרֵ֣י הַתֹּ֗הוּ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יוֹעִ֛ילוּ וְלֹ֥א יַצִּ֖ילוּ כִּי־תֹ֥הוּ הֵֽמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.