ברגע גורלי זה מתבצעת משיחתו של המלך החדש, וכאן מופיע שמו, דוד, לראשונה [ביאור שטיינזלץ]. טקס המשיחה מחולל מהפך רוחני עמוק, אך אופיו של המעמד נתון לפרשנויות שונות.
לגבי המילים בקרב אחיו, קיימת מחלוקת באשר לאופן התרחשות המשיחה. גישה אחת גורסת כי המשיחה נעשתה ממש בנוכחות המשפחה וללא אנשים זרים [ביאור שטיינזלץ], כדי להבטיח נוכחות של עשרה (ישי, שמונת בניו ושמואל) ובכך לאפשר לשכינה לשרות על דוד מתוך קדושה וטהרה [מלבי"ם]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת כי המשיחה נעשתה בסתר מוחלט כדי שהדבר לא ייוודע לשאול המלך. לפיכך, המשמעות אינה שדוד נמשח לעיני אחיו, אלא שהוא נבחר והובדל מתוכם, ונמשח ביחידות או רק בפני אביו [רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם].
לאחר המשיחה נאמר ותצלח, כלומר עברה ושרתה עליו [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ] רוח ה'. הפרשנים מסכימים כי רוח זו מורכבת ממספר רבדים: ראשית, מדובר ברוח של גבורה אשר התעוררה בו וסייעה לו בהמשך להכות את הארי, הדוב וגוליית הפלשתי [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, אברבנאל]. שנית, זוהי רוח של נבואה ורוח הקודש שהעניקה לו חכמה ואת ההשראה האלוהית לחבר שירים ומזמורים [רד"ק, אברבנאל]. לבסוף, רוח זו התבטאה בהצלחה יוצאת דופן בכל מעשיו ודרכיו [רלב"ג, אברבנאל].
השפעת המשיחה פעלה מהיום ההוא ומעלה, שכן כוחה הלך והתגלה בהדרגה עם הזמן [ביאור שטיינזלץ]. במקביל להצלחה ולרוח שצלחה על דוד, סרה רוח ה' מעם שאול והוחלפה ברוח רעה שנועדה לסלול את הדרך להתקרבותו של דוד אל המלוכה [רלב"ג]. לאחר שהשלים את תפקידו, חותם הפסוק במילים ויקם שמואל וילך הרמתה, כאשר הנביא שב אל ביתו שברמה [ביאור שטיינזלץ].