מעמד בחירת המלך מגיע לשיאו כאשר בני ישי עוברים בזה אחר זה לפני הנביא, אך מתברר כי אף אחד מהם אינו הנבחר. הכתוב מציין שישי העביר את שבעת בניו, ומכאן שהנביא מבהיר לו כי ה' לא בחר בהם, ומשתמע שדוד שטרם הובא אל הנביא הוא הבן השמיני [ביאור שטיינזלץ].
הציון המפורש של שִׁבְעַת בָּנָיו מעורר קושי, שכן ברשימת היחס שבספר דברי הימים נמנים בני ישי, ושם דוד מוזכר כבן השביעי והאחרון. כדי ליישב סתירה זו, מוסבר כי לישי אכן היו שמונה בנים, כפי שנכתב במפורש בהמשך ספר שמואל, והבן הנוסף שלא נמנה בדברי הימים הוא אליהו. הסיבה להשמטתו של אליהו מרשימת היחס נובעת ככל הנראה מכך שנולד לאישה אחרת. צרויה ואביגיל היו אחיותיהם של שבעת האחים רק מצד האם, כבנותיו של אדם בשם נחש, ולכן לא היו אחיותיו של אליהו כלל. מכיוון שבדברי הימים הבנים נמנים יחד עם "אחיותיהם", אליהו הושמט. עם זאת, חז"ל חולקים על הבנה זו וקובעים כי "נחש" אינו אדם זר, אלא פשוט שם נוסף לישי עצמו [מצודת דוד].
מבחינה לשונית ומסורת הטקסט, המילה בָּאֵלֶּה מנוקדת בקמץ תחת האות בי"ת. הפרשנים מציינים כי ניקוד זה מופיע בשתי פעמים בלבד בתנ"ך כולו. מעניין לציין כי הפעם השנייה נמצאת אף היא בהמשך סיפורו של דוד, כאשר הוא מנסה ללבוש את שריונו של שאול לפני הקרב מול גולית ומכריז "לא אוכל ללכת באלה" [רד"ק, מנחת שי].