שמואל א, פרק י״ח, פסוק י״ד

דוד פעל מתוך יוזמה אישית והנהיג את העם בהצלחה רבה, ולכן הוא מתואר כמי שהיה לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, כלומר מצליח בכל מעשיו. הצלחה זו נבעה מכך ששקל היטב את צעדיו לקראת כל פעולה, בניגוד לפזיזותו של שאול, וכן בזכות דבקותו במידת הענווה, הרמוזה בכתיב המילה בלשון יחיד, דַּרְכּוֹ. מאחר שכל כוונותיו היו לשם שמים, הוא זכה לסיוע אלוהי מוחלט ולכך שוַה' עִמּוֹ, עד שאפילו מידת הדין סייעה לו. נוכחות אלוהית גלויה זו עוררה את אהבת העם העזה כלפיו, אך בד בבד העצימה את פחדו של שאול שהחל לרקום מזימות חדשות נגדו.