הצלחותיו הרצופות של דוד למול דעיכתו של שאול גרמו לכך שהמלך וַיֹּאסֶף, כלומר הוסיף, לֵרֹא ולחוש מורא מפניו. פחד זה הלך והתעצם עד ששאול הפך להיות אֹיֵב אֶת־דָּוִד כׇּל־הַיָּמִים. איבה זו לא הייתה הגיונית, שכן דוד מעולם לא הראה רצון לקחת את המלוכה, אלא נבעה ממחשבה כפייתית. השנאה והפחד הפכו לתחושות תמידיות שליוו את שאול בכל עת ולא חדלו לייסר אותו.
שמואל א, פרק י״ח, פסוק כ״ט
וַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶת־דָּוִ֖ד כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.