נסו לדמיין שאתם מתבוננים במישהו שמצליח בכל משימה, בשעה שלכם שום דבר לא מצליח. התחושה הזו יכולה להיות מאוד לא נעימה, וזה בדיוק מה שחווה שאול המלך. הוא ראה איך דוד מצליח שוב ושוב, בזמן שהוא עצמו הרגיש שהוא מאבד את ההצלחה שלו. המצב הזה גרם לשאול לפחד גדול מאוד. המילה וַיֹּאסֶף מלמדת אותנו ששאול הוסיף והמשיך להרגיש כך, והמילה לֵרֹא פירושה לפחד. כלומר, הפחד שלו מפני דוד רק הלך וגדל. בגלל הפחד העצום הזה, שאול הפך להיות אֹיֵב אֶת־דָּוִד כׇּל־הַיָּמִים. הוא לא כעס עליו רק מדי פעם, אלא הרגיש פחד ושנאה שליוו אותו בכל רגע ורגע. התחושות הקשות האלה לא עזבו אותו, למרות שלא הייתה להן שום סיבה אמיתית. דוד מעולם לא הראה שהוא רוצה לקחת משאול את המלוכה, אבל המחשבה המטרידה הזו פשוט הציקה לשאול כל הזמן ולא נתנה לו מנוחה.
שמואל א, פרק י״ח, פסוק כ״ט
וַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶת־דָּוִ֖ד כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.