הצעת הנישואין המלכותית מתגלה כמלכודת פוליטית קטלנית, שבה המלך עוטף את כוונתו להרוג את יריבו באצטלה של חסד וקרבה עליונה. שאול מציע לדוד את בתו, אך מאחורי ההצעה מסתתר מניע אפל לחלוטין.
באשר לסיבת ההצעה, הגישה המרכזית רואה בכך את קיום ההבטחה שהבטיח שאול למי שיכה את גלית [ביאור שטיינזלץ]. שאול מדגיש כי הוא נותן לו את בִתִּי הַגְּדוֹלָה, שכן מצד ההבטחה המקורית הוא יכול היה לתת לו את בתו הצעירה ולדרוש ממנו להמתין. בחירתו לתת דווקא את הבכורה נועדה להיראות כטובה מיוחדת שאינה מחויבת המציאות [מלבי"ם]. מנגד, יש הסבורים כי ההבטחה המקורית במלחמת גלית הייתה רק שמועה חסרת בסיס שהפיץ העם או גוזמה מלכותית, שהרי שאול מעולם לא דיבר על כך עם דוד. לפי דעה זו, ההצעה הנוכחית היא יוזמה חדשה לחלוטין של שאול, שנועדה להציג את נתינת הבת כחסד עצום שדוד אינו זכאי לו כלל [אברבנאל].
מתוך הצגת הדברים כטובה גדולה, שאול מציב תנאי: אַךְ הֱיֵה לִּי לְבֶן חַיִל. הוא דורש מדוד שלא יהיה רק במעמד של חתן, אלא יתנהג כבן נאמן ואיש מלחמה, וייצא להילחם את מלחמות ה' [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
המילים וְשָׁאוּל אָמַר מתארות את מה שחשב שאול בליבו [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. הצעת הנישואין לא נבעה מאהבתו לדוד [מצודת דוד], אלא הייתה מזימה חלופית לאחר ששאול כשל בניסיונו להכות את דוד בעצמו בעזרת חניתו [אברבנאל]. שאול חשב: אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ, מתוך חשש שייענש אם יהרוג את דוד במו ידיו [רש"י]. לכן הוא תכנן שעל ידי שליחתו התדירה למלחמות, וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים וכך האויב כבר יעשה עבורו את המלאכה ודוד ייפול בקרב [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].