התפכחותו של שאול מגיעה לשיאה כאשר הוא מבין כי מזימותיו לפגוע בדוד נכשלו. כאשר וַיַּרְא שָׁאוּל את ההצלחה הגדולה של דוד, מתוך כך וַיֵּדַע כִּי ה' עִם דָּוִד ומלווה אותו בכל דרכיו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, אלשיך]. ההכרה הברורה של שאול בכך שה' נמצא עם דוד, היא עצמה הסיבה המרכזית לשנאתו העמוקה ולרצונו להורגו [אלשיך].
על תחושות אלו נוסף רובד של תסכול ופחד, המתבטא במילים וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲהֵבַתְהוּ. הפרשנים מסכימים כי אהבתה של מיכל לדוד היוותה מכשול אסטרטגי משמעותי עבור שאול. ראשית, עצם העובדה שבתו של המלך נקשרת באהבה אל דוד למרות שנאת אביה אליו, מוכיחה לשאול כי המלוכה עתידה לעבור בסופו של דבר לידי דוד [מלבי"ם, רלב"ג]. שנית, שאול מבין כי לא יוכל להשתמש במיכל כדי להפיל את דוד בפח ולגרום למיתתו [רד"ק, אברבנאל].
אהבתה של מיכל מגנה על דוד בכמה מישורים: היא מונעת משאול לפגוע בדוד באופן ישיר כדי שלא לשבור את לב בתו [רלב"ג], ומעבר לכך, שאול חושש שכל מזימה שיתכנן בתוך ביתו תתגלה מיד לדוד על ידי מיכל, וכך דוד יישמר מפניו [מצודת דוד, רלב"ג, רד"ק].
במבט עמוק יותר של ההשגחה האלוהית, מוסבר כי ה' מקדים רפואה למכה. העובדה שמיכל התאהבה בדוד עוד בטרם גמלה בלבו של שאול ההחלטה הסופית להמיתו, היא הכנה אלוהית מראש. אהבה זו היא שתגרום למיכל לסכן את חייה בהמשך כדי להציל את דוד מידי אביה [אלשיך].