שאול מנצל את מנהגי הנישואין המקובלים כדי לטמון מלכודת קטלנית לדוד. תחת מסווה של בקשת גבורה צבאית ונקמה לאומית, המלך רוקם מזימה שנועדה להביא למותו של דוד בידי האויב הפלשתי.
דוד טען קודם לכן כי אין ביכולתו לשלם את סכום הכסף הנדרש כדי להתחתן עם בת המלך. בתגובה, שאול מבהיר כי אין לו צורך בְּמֹהַר, שהוא התשלום ומתן הכסף המקובל הניתן עבור בתולות [מצודת ציון]. במקום כסף, המלך דורש בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים כהוכחה להריגתם, שכן מעשה גבורה זה נחשב בעיניו יותר מכל הון [ביאור שטיינזלץ]. כלפי חוץ, שאול מציג את הדרישה כרצון לבזות את הפלשתים ולהינקם מהם [מצודת דוד].
אולם, תיאור זה היה רק מסווה, שכן וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד. בלבו פנימה, כוונתו האמיתית של שאול לא הייתה הנקמה בפלשתים, אלא התקווה שדוד ייהרג במהלך המשימה [מצודת דוד].
הפרשנים מציעים הסברים שונים לשאלה כיצד משימה זו הייתה אמורה להפיל את דוד, שהרי הוא ממילא שימש כשר צבא מצליח שלחם בפלשתים בהתמדה. גישה אחת מסבירה כי שאול קיווה שדוד ייצא להילחם הפעם כאדם פרטי ולא כחלק ממערכה צבאית מסודרת, מה שיגדיל משמעותית את הסיכון לחייו [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש הממקדים את המלכודת באופייה המבזה של המשימה עצמה: בעוד שבמלחמה רגילה לא נוצרת בהכרח משטמה אישית כלפי שר הצבא, פגיעה באנשים היושבים לבטח וכריתת ערלותיהם דרך גנאי אינן נחשבות לדרך מלחמה מקובלת. שאול חישב כי השפלה חריגה זו תעורר בקרב הפלשתים איבה אישית עצומה כלפי דוד, והם יתנכלו לו במיוחד כדי לנקום בו [מלבי"ם].