שאול מחליט להרחיק את דוד מעליו. המהלך של וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ נועד להפסיק את נוכחותו התמידית של דוד בבית המלך [רד"ק], שכן עצם מראהו של דוד הטריד את שלוותו של שאול [ביאור שטיינזלץ]. במקום זאת, שאול ממנה אותו לתפקיד צבאי: וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף. באשר למהות המינוי נחלקו הפרשנים; יש הרואים בכך מינוי לדרגה צבאית גבוהה מאוד, אולי אף סגן שר הצבא [ביאור שטיינזלץ], בעוד שאחרים מפרשים זאת כהשפלה והורדה בדרגה משר הצבא כולו, במטרה להרחיקו מההנהגה המרכזית [מלבי"ם]. מניע נסתר נוסף למינוי זה היה תקוותו של שאול שדוד יתמיד לצאת לקרבות, וכך ימצא את מותו במלחמה [מצודת דוד].
למרות כוונותיו של שאול, תוכניתו להקטין את השפעתו של דוד השיגה את התוצאה ההפוכה. תיאור הכתוב וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם מלמד כי דוד הפך למנהיגם בפועל של העם והוביל אותם במלחמה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. העם נקשר אל דוד עד כדי כך שהם סירבו לעשות דבר בלעדיו, וכך מתוך הניסיון לדחוק את רגליו, הוא הפך למנהיג הבלתי מעורער של ההמון [מלבי"ם].