רוח רעה מאת ה' וַתִּצְלַח על שאול, כלומר עברה ושרתה עליו בצורה של דיכאון כבד, מתוך הפנמה של גזירת ה' לקרוע ממנו את המלכות. בעקבות זאת המלך וַיִּתְנַבֵּא, מצב המתפרש כהתקף שיגעון ודיבור של דברי רמזים, או לחלופין כשקיעה במחשבות עמוקות וקודרות על כך שדוד עתיד לרשת את כסאו. כדי להרגיעו, דוד ניגן בפניו כְּיוֹם בְּיוֹם, כפי שהיה רגיל לעשות בכל פעם שהרוח הרעה תקפה את המלך. אולם מתוך הפחד העמוק לאבד את המלכות, שאול אחז בחניתו כאיש מלחמה וגמלה בלבו ההחלטה להרוג את דוד.
שמואל א, פרק י״ח, פסוק י׳
וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח ר֩וּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים ׀ רָעָ֤ה ׀ אֶל־שָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְ־הַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם ׀ בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַד־שָׁאֽוּל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.