התפרצות זעם פתאומית קוטעת את הנגינה כאשר שאול מחליט להשליך את החנית לעבר דוד, פעולה המתוארת במילה וַיָּטֶל. כוונתו במחשבה אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר הייתה להנחית מכה כה עזה שתעבור דרך גופו ותינעץ בכותל, או לחלופין לכוון אל הקיר כדי להסוות את הפגיעה כתאונה. למרות הניסיון הכפול, וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם והצליח להתחמק, בין אם בזכות זריזותו ומודעותו לסכנה, ובין אם בהשגחה ישירה מאת ה' שגרמה לו לזוז בהיסח הדעת. התחמקות זו המחישה לשאול בבירור כי ה' שומר על דוד, תובנה שעוררה בו יראה וגרמה לו להרחיק את דוד מעליו.
שמואל א, פרק י״ח, פסוק י״א
וַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת־הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.