תארו לעצמכם שאתם יושבים בחדר ומקשיבים למנגינה נעימה ורגועה, ולפתע מישהו מאבד את השליטה לגמרי. זה בדיוק מה שקרה כשהמלך שאול היה במצב רוח רע, ודוד ניגן לפניו בכינור כדי להרגיע אותו. פתאום, מתוך כעס, שאול עושה מעשה פתאומי. המילה וַיָּטֶל פירושה השליך. שאול זורק את החנית שלו לעבר דוד! הוא חשב לעצמו אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר, כלומר, הוא תכנן לזרוק את החנית בעוצמה כל כך גדולה, עד שהיא תפגע בדוד ותינעץ בקיר שמאחוריו.
אבל דוד ניצל. הכתוב מספר לנו שוַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם, כלומר דוד הסתובב והתחמק מהחנית פעמיים. איך הוא הצליח להתחמק? דוד בכלל הסתכל על הכינור שלו ולא שם לב למה ששאול עושה. הוא זז הצידה בלי להתכוון, כי ה' שמר עליו והכווין אותו לזוז בדיוק ברגע הנכון כדי להציל אותו. כששאול ראה שדוד ניצל שוב ושוב, הוא הבין בבירור שה' נמצא עם דוד ושומר עליו. ההבנה הזו גרמה לשאול לפחד מאוד. בגלל הפחד הזה, שאול החליט להרחיק את דוד מהארמון ומינה אותו להיות מפקד בצבא, בתקווה שהאויבים הפלשתים הם אלה שיפגעו בו במלחמה.